ברצוני לשתף אתכם במאמר מעניין שכותרתו "ארבע דרכים בהן שינתה הטכנולוגיה את החינוך באופן שלילי", מאת ד"ר חדיג'ה אלחומאייד. במאמר היא מתארת כיצד השתלבה הטכנולוגיה בהדרגה בתהליכי החינוך ובמתודולוגיה שלנו.
הטכנולוגיה אינה משהו חדש ומיוחד לציביליזציה התעשייתית שלנו; היא נוכחת מאז החלה האנושות לצעוד על פני כדור הארץ, ככלי "לרתום את הטבע ולהתריס נגד כוחותיו הבלתי ניתנים לכיבוש". עם זאת, במהלך המאה האחרונה היא הפכה נוכחת יותר ויותר, עד לנקודה שבה היא אינה רק תוספת, אלא חיונית לאורח החיים שלנו. לדוגמה, 300 שעות של וידאו מועלות ליוטיוב בכל דקה, וכמעט 5 מיליארד סרטונים נצפים בכל יום. מכשירים דיגיטליים כמו מחשבים, טאבלטים, אייפד, מעבדי תמלילים, דואר אלקטרוני ואינטרנט נכנסו לכיתה ושינו את פני ההוראה והלמידה. המערכת מעודדת מורים להשתמש בטכנולוגיה בתדירות גבוהה ככל האפשר והתלמידים נחשפים מדי יום לכמויות גדולות של מידע המגיע אליהם באמצעות מגוון מכשירים טכנולוגיים. ואם יש מאגר של מחקרים המעלים על נס את ההשפעה החיובית של הכנסת טכנולוגיות למהלך ההוראה הרגיל על ביצועי התלמידים, אין הרבה מחקר לגבי השפעות שליליות שעלולות להיות לה.
ירידה באוריינות בקריאה, בכתיבה ובחשבון
עובדה היא שליותר ויותר תלמידים יש גישה ליותר טכנולוגיה ברחבי העולם. עם זאת, מחקרים שונים הראו ששימוש בטכנולוגיה לא בהכרח משפר את הביצועים או את כישורי הלמידה של התלמידים. היו סימנים להשפעות שליליות על מיומנויות הכתיבה בקרב תלמידים המשתמשים בכלים דיגיטליים, שכן יש להם נטייה להקליד מהר וללא הקפדה, תוך שימוש ביותר ויותר קיצורים. מכון קנדי שערך סקר בנושא הראה כי 51% מתלמידי תיכון הודו בכך שרימו במהלך בחינות, וכי לטכנולוגיה יש תפקיד בכך.
כפי שמרמזת כותרת המאמר שלה, ד"ר אלחומאייד מתארת ארבע דרכים עיקריות שבהן טכנולוגיה יכולה להשפיע לרעה על תהליך החינוך: ההידרדרות בכישורי התלמידים בקריאה, כתיבה וחשבון, שהן שלוש המיומנויות הבסיסיות בהן מצופה מכל תלמיד לשלוט; הדה-הומניזציה של החינוך בסביבות רבות ועיוות היחסים בין מורים לתלמידים; בידודם של תלמידים בעולם דיגיטלי וירטואלי המרחיק אותם מכל צורה של אינטראקציה חברתית; והעמקת הפערים החברתיים בין אלו שיש להם ואלו שאין להם, כלומר, תלמידים שיכולים להחזיק בטכנולוגיה ואלו שלא.
אין זה אומר שהטכנולוגיה אינה משפרת את ההישגים האקדמיים של התלמידים או משפרת את המוטיבציה שלהם לבצע את משימותיהם, אך נראה כי הסתמכות רבה מדי על טכנולוגיה משפיעה לרעה על כישורי הקריאה, הכתיבה והחשבון שלהם. וזה הגיוני כאשר מעדיפים הקלדה על פני כתיבה, או כאשר קריאת קבצי PDF ו-Word עדיפה על פני ספרים או מגזינים מנייר. השימוש הנכון בסימני פיסוק הוא דוגמה טובה לכך שלהודעות טקסט הייתה השפעה שלילית. לגבי חשבון, השימוש במחשבונים השפיע לרעה על יכולתם של התלמידים להגיע למסקנה הנכונה. מתמטיקה וחשבון, בצורותיהם הטהורות ביותר, הם מקצועות המקדמים גילוי, חקר וחשיבה ביקורתית.
מערכת יחסים בריאה בין המורה לתלמידים
הסתמכות היתר על טכנולוגיה בכיתות יצרה מחסום בין מורים לתלמידיהם, שכן הם מתקשרים ישירות באמצעות מכונה. לכן קשה למורים לנהל מערכת יחסים בריאה עם תלמידיהם ולהשפיע עליהם. זה יוצר רמה גבוהה יותר של חרדה בקרב תלמידי תיכון ואוניברסיטאות. זה מוביל "לשחיקה של היחסים החברתיים הכרוכים בהוראה, ובכך לשחיקה של אחת המטרות העיקריות של החינוך".
ד"ר אלחומאייד מנסחת זאת היטב: "תכונה ייחודית אחת של הוראה פנים אל פנים היא שותפות ושיתוף פעולה, בעוד המאפיין המובהק ביותר של הוראה מבוססת טכנולוגיה הוא היעדר כל תחושה של שותפות או של יחד". הסתגרות היא מנגנון הגנה טבעי של הנפש, כיוון שהיא עשויה לפתח תחושת ביטחון כאשר התלמידים "מחוברים לגאדג'טים שלהם". לטכנולוגיה יש אפקט של המדמה קוקון, ומעניק לנו אשליה של נוחות תוך כדי מניעת הצורך שלנו באינטראקציה חברתית ושיתוף פעולה, מה שמוביל לתחושת בדידות.
העצמת פערים חברתיים
לגבי השימוש וההחזקה בטכנולוגיה, קיים פער בין המעמדות החברתיים. המחסור בציוד במדינות מתפתחות מייצר בעיות לסטודנטים המבקשים למצוא עבודה בשכר טוב ומתחרים בשוק העולמי. גם במדינות מפותחות יש "פער דיגיטלי" בין רקעים חברתיים שונים. והפער הזה גדול עוד יותר בתוך מדינות עניות יותר.
בעוד שהשימוש והשילוב המתמשך שלנו בטכנולוגיה הובילו לשינויים מהותיים בחברה שלנו ובדרך שבה תלמידים לומדים ומורים מלמדים, יש עדיין זמן למתן את ההשפעות השליליות ו"לרתום את הטוב". זה יכול להיעשות על ידי קידום אינטראקציה אנושית, תקשורת ושיתוף פעולה, על ידי שיתוף והשוואה של עבודות ופרויקטים כדי לעזור לחבר טוב יותר תלמידים ברחבי העולם ועל ידי עידוד "תלמידים בעלי ידע טכנולוגי" לעצב תוכן אינטראקטיבי שיעשיר את הלמידה שלהם.
האובססיה שלנו לטכנולוגיה מצריכה פיקוח ושקיפות, אחרת היא עלולה להוביל לבעיות רבות שבמקרים מסוימים יכולות להיות קיצוניות. עלינו להיזהר לא להיות מסונוורים מההיבטים הטובים שמביאה הטכנולוגיה, עד כדי כך שלא נשים לב להשלכות השליליות שלה. מטרת המאמר של ד"ר אלחומאייד הייתה לשפוך אור על ההיבטים השליליים של הטכנולוגיה בחינוך, המושמטים לעתים קרובות, ולתת כמה אפשרויות כיצד ניתן למתן אותם.